נעים להכיר – דלית פוזניאק, אשת חיל.

היי, עוד לא הכרנו…
שמי דלית פוזניאק ואחד הדברים שאומרים עליי,
זה שאני לא עושה שום דבר סטנדרטי…
פעם, לא הבנתי אם זו מחמאה או עלבון,
היום, אני יודעת שזה בדיוק מה שמאפשר לי לגרום לך,
בערב אחד, להרגיש מיוחדת,
קדושה
שמחה, – אשת חיל.

אז מי אני?
אני אחת מ-10 אחים, שגדלה בבית של אבא קיבוצניק שחזר בתשובה.
שנים התרחקתי והתקרבתי אבל תמיד ידעתי שיש בורא לעולם

והיום אני מגדלת 7 ילדים בבית מלא שמחה.ואור.
בין ילדיי, רפאל,
ילד פלא מאובחן על הרצף, שלימד אותי כל כך הרבה שיעורים בחיי
והוא מתנה אמיתית שקיבלתי.

כבר מגיל צעיר, אני מבטאת את עצמי דרך יצירה,
אני מעצבת, שרה, כותבת, יוצרת,
ותקופה ארוכה חיפשתי איך אוכל לשלב את היצירה בחיי היומיום.
את הצעדים הראשונים עשיתי בהתלוות לרבנית,
שהייתה מעבירה ערבי נשים ואני הייתי מלווה בשירה.
ערב אחד אני מקבלת טלפון מהרבנית שמספרת לי שהיא לא חשה בטוב,
אני לבד הערב.

לאחר פאניקה ראשונית קצרה,
(כי הייתי רגילה רק לשיר, לא לנהל את כל האירוע),
הבנתי שזה בעצם מה שרציתי לעשות.
התגובות היו מצוינות,
ערב אחד הפך לשניים ושלושה,
ערבים של עשרות הפכו לאירועים של מאות,
השמועה פרסה כנפיים ועוד ועוד הזמנות הגיעו.

בכל אירוע, התעצבה הגישה שלי, והעקרונת שלי,
שכוללים הרבה שמחה והעצמה,
כאשר כל מה שיכול לגרום אי נוחות לקהל,
מתרומות ועד הטפות דתיות – נשאר מחוץ לדלת.

במקביל להצלחה הזו, היה לי גם בית לנהל,
ובו ילד מיוחד שבתחילה לא ידעתי איך להכיל.
חיפשתי קצה חוט להתחיל ממנו,
ומכיוון שאני יודעת שהשבת היא מקור הברכה,
החלטתי לתת לכל שבת את מלוא הכבוד וההדר.
עם ההשקעה שלי בשבת קרה דבר מופלא,
רפאל, בני הנמצא על הרצף, פתאום פתח את הפה והתחיל לדבר,
ככל שהשקעתי יותר בשבת, הוא פותח יותר את הפה, מוסיף עוד מילה, מרחיב את היכולת,
ילד שעד גיל 4 עוד לא ידע לקרוא לי “אמא”
פתאום, משבת לשבת, כבר מנהל איתי שיחות של ממש!
כך נולדו עיצובי השולחן המיוחדים, ההדרכות, הקורסים והסדנאות סביב השבת
כי אחרי שראיתי את כוחה, הרגשתי שאני חייבת לתת ממנו לכמה שיותר אנשים. .

איך יכולתי, להשקיע כל כך בעיצובי השולחן, כשיש כל כך הרבה דברים מסביב?
ובכן, תודה מיוחדת מגיעה ליניב, בעלי,
על האפשרות שלי להתפתח לעוד כיוונים,
לתת דרור לשגעונות שלי בעיצוב או בעוד סדנה חדשה,
על ההשקעה הבלתי נגמרת של זמן, של אנרגיה ושל כסף בפיתוח העסק
על הערבים הארוכים מחוץ לבית ועל התחושה שאני אף פעם לא לבד.
בלי התמיכה והעזרה שלו, בבית ובעסק, כל זה לא היה קורה.

כשנכנסתי עמוק אל עיצובי השולחן,
חשבתי לרגע שיהיה עליי לבחור בין השניים – אירועים או עיצוב,
אך עד מהרה הבנתי שמדובר באותה גישה, של שמחה וקדושה,
של העצמה והרגשה טובה,
שמניעה אותי פה וגם פה.
הגישה הזו,
עיצבה את חיי ומנעה ממני מלהגיע למקומות אפלים,
ואותה אני רוצה להפיץ כמה שיותר, זו המשימה שלי, האהבה שלי השליחות של חיי